פסק-דין בתיק ב"ל 31442-11-11

1.         בפני ערעור על החלטת הועדה לעררים (קביעת דרגת אי כושר) מיום 16/8/11 אשר דחתה את ערר המערערת בקובעה כי המערערת לא אבדה 50% מכושרה להשתכר (להלן: "הועדה").

2.         עניינה של המערערת נדון בועדה על פי פסק דין בהסכמה שניתן על ידי כב' הרשם א. אדרת מיום 11/7/11 בו נקבע כי:

            "עניינה של המערערת יוחזר לועדה לעררים (אי כושר) על מנת שהועדה תתייחס התייחסות עניינית ומנומקת לחוות הדעת מאת ד"ר סטפן שלוסברג מיום 28/10/10, כמו כן הועדה תתן דעתה לעובדה כי אחוזי הנכות הרפואית הוגדלו על ידי הועדה הרפואית לעררים בנוגע לסעיף (9) (1) (ג) (4) המעניק נכות בשיעור 50% הועדה תזמן המערערת ובא כוחה לדיון בפניה ותאפשר להם לטעון את טענותיהם בנושאים דלעיל הועדה תפרט ותנמק החלטה" (להלן: "פסק הדין") .

3.         מכתב הערעור ונספחיו עולה כי מדובר במערערת הסובלת ממחלת לב שבשנת 1994 עברה ניתוח להחלפת מסתם האורטלי והמסתם המיטרלי ותקון מסתם טריקוספידלי.

4.         ביום 25/3/10 קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור 57%, בין היתר בשל החלפת 2 מסתמים, חולשה בשרירי רגל ימין ופגיעה בעצם פורמלי לרבות פגיעת בתחום הנפשי.

5.         ביום 8/6/10 ניתנה בעניינה של המערערת החלטת ועדת אי כושר לפיה נקבע כי המערערת לא אבדה 50% מכושרה להשתכר, החלטה זו ניתנה בהסתמך על המלצת עובדת שיקום מיום 20/5/10 ורופא מוסמך מיום 25/3/10, ועדה זו קבעה כי לדעתה המערערת יכולה לחזור לעבודה בתנאים מיוחדים, קרי בישיבה.

6.         על החלטת זו הוגש ערר המערערת.

7.         ביום 29/8/10 ועדה רפואית לעררים קבעה למערערת 64% אחוזי נכות רפואית בשל מחלתה המורכבת והחמרה במצבה (נספח ה' לכתב הערעור).

8.         ביום 29/8/10 קבע רופא מוסמך לעניין כושר השתכרות (ד"ר שטרק) כי המערערת מסוגלת לעבודה מלאה ללא מאמץ.

9.         לאור החלטה זו הוחזר עניינה של המערערת לועדת אי כושר שקבעה ביום 2/1/11, כי המערערת מסוגלת לבצע עבודה מלאה בתנאים מיוחדים במאמץ גופני עד בינוני, בישיבה ושאינה כרוכה בהליכה ממושכת. הועדה הנ"ל קבעה, בהסתמך על חוות דעת של הרופא המוסמך כי המערערת תצליח להשתלב בשוק העבודה בעבודת ייצור שונות המתקיימות בישיבה בתחום המזון והאריזה או בהרכבה ופירוק או בתהום הטלמרקטינג המתקיימות בישיבה. עקב כך קבעה כי המערערת לא איבדה 50% מכושרה להשתכר (נספח ד' לכתב הערעור).

החלטה זו ניתנה לאחר שהועדה עיינה בהחלטת הועדה הרפואית לעררים על סעיפי הליקוי שפורטו בה וכן בחוות דעתו של פקיד השיקום מ- 11/11/10, בחוות דעתו של הרופא התעסוקתי ד"ר סטפן שלוסברג מ -28/10/10 ובחוות דעתו של הרופא המוסמך לעניין כושר השתכרות ד"ר שטרק, ולאחר שציינה, כי היתה מודעת להחלטת הועדה הרפואית שקבעה למערערת 50% נכות זמנית בגין מחלה מסתמית מורכבת.  

10.        על ההחלטה הנ"ל הוגש ערעור לבית הדין שנידון בפני כב' הרשם א. אדרת במסגרתו טענה המערערת כי על הועדה לעררים היה לנמק מסקנת ולהתייחס לחוות דעתו של הרופא התעסוקתי ד"ר ס. שלוסברג שהעריך אי כושרה להשתכר וסתר בצורה מהותית את החלטות הועדה לעררים שניתנו קודם לכן.

נטען אז על ידי המערערת כי הועדה  נתנה החלטתה על סמך בדיקות אקו שהיו בפני הועדה מדרג ראשון לרבות חוות דעת פקידת שיקום שכולן נסמכו על הקביעה הרפואית כי השסתומים תקינים והתעלמו מהעובדה כי לאחר מכן וביום 29/8/10 נקבע כי מדובר במחלה מורכבת של סתימה מסוימת במסתמים וכי מצבה של המערערת הוחמר ובעקבות כך הועלו אחוזי נכותה הרפואית (נספח ה' לערעור).

11.        בעקבות טיעון זה ועל דעת הצדדים ניתן פסק הדין שצוטט לעיל (ס' 2).

12.        ביום 16/8/11 דנה הועדה לעררים בעניינה של המערערת על פי פסק הדין ולאחר ששמעה טענותיה קבעה בפרק ו'  לפרוטוקול כי:

"הועדה עיינה בפרוטוקול הרפואי ובסעיפי הליקויים המפורטים בו, דוח עובד שיקום, עיינה בפסק הדין ביה"ד האזורי לעבודה בב"ש מתאריך 11/7/11. הועדה האזינה לדברי בא כוחה של העוררת וכן לעוררת עצמה. הועדה עיינה שוב בהחלטת הועדה הרפואי לעררים מתאריך 29/8/10, שקבעה כי בגין מחלה מסתמית מורכבת נכותה הרפואית של העוררת הינה בשיעור 50% לפי סעיף 9 (1) (ג) ( IV ). בועדה זו (היה נוכח גם ד"ר שטרק פנחס)

רופא המוסד ד"ר פנחס שטרק קבע בתאריך 29/8/10 שהעוררת מסוגלת לעבודה מלאה בישיבה ללא מאמץ, לפיכך קביעת כושר ההשתכרות והעבודה של העוררת התבצעה באותו תאריך שבו נקבעו אחוזי נכות גבוהים בגין בעייתה הלבבית.

הועדה עיינה בחוות דעתו - הערכת כושר עבודה -של ד"ר סטפן שלוסברג מ-28/10/10. בחוות דעת זו הוא סוקר קבוצת עיסוקים מתוך מילון הגדרות תעסוקתיות שהינו כללי ובלתי רלוונטית למקרה דנן. הועדה בוחנת את כושר עבודתה של העוררת לאור מגבלותיה התפקודיות, לאור גילה, לאור נסיונה לפי הילכת מוהרא. בקביעותיה של הועדה לעררים לעניין אי כושר מ- 1/2/11, הועדה התייחסה לפירוט כל מגבלותיה התפקודיות של העוררת ומכאן נגזרו העיסוקים והעבודות הרלונטים למצבה הרפואי. הועדה שבה על עמדתה לפי העוררת כשירה לעבוד בישיבה בלבד, ללא הרמת משא כבד ללא הליכה ו/או עמידה ממושכים. בעבודות כגון פקידת מודיעין במוסדות וארגונים, בודקת קבלות ביציאה ממרכולים, מענה טלפוני במשרד, עבודות הרכבה, אריזה, ומיון כפועלת - כל זאת תחת המגבלות המצוינות לעיל. הועדה קובעת שהעוררת כשירה לבצע את כל העיסוקים והעבודות המצוינים לעיל במשרה מלאה. לפיכך, דוחה את הערר".

13.        תמצית טענות המערערת